אישים ודמויות
שלמה פדר יושב ראש הועד הראשון 1949-1950
תקופת ההתארגנות הראשונית של העיר לאחר מלחמת השחרור היתה באמצעות יוזמה עצמאית של התושבים,
עד שלקראת סוף 1949 נבחר “ועד מקומי” בראשות מר פדר, שקיבל את אישור מוסדות ההסתדרות.
פעולת הועד התמקדה בהתמקמות התושבים, מציאת מקומות תעסוקה והקצאת דיור לתושבים.
המוסדות החיצוניים לחצו להקמת עיר שיתופית (קאופרטיבית), אך רוב התושבים התנגדו לרעיון
שלמה בן לולו
יליד 1949 קזבלנקה מרוקו, עלה ארצה עם משפחתו לבית שאן ב – 1958 בהכשרתו כמהנדס תעשיה וניהול מצא סיוע בהתמודדות עם בעיות תקציב ופיתוח כשנבחר לראש המועצה ב – 1983. זכה פעמיים נוספות בבחירות ובכל תקופות כהונתו, פעל להקמת מוקדים תיירותיים ולפיתוח סביבתי הוא ייעל את מערכות המנהל, טיפח את מערכת התשתיות, הבינוי והנוף והביא לבניית אלפי יחידות דיור חדשות. הוא העלה את איכות החיים של התושבים.
רפי בן שטרית
יליד בית שאן 1966 , בן עשירי למשפחה בת 11 ילדים נשוי 6 ילדים.
גדל והתחנך בבית שאן, שרת בצה”ל כקצין קשר ואלקטרוניקה בחיל המודיעין. דרגתו רב-סרן במיל.
עסק בתפקידי חינוך שונים במסגרת מינהל חברה ונוער והאגף לחינוך התישבותי במשרד החינוך.
שימש כמממלא מקום ראש העיר בית שאן, ראש האופוזיציה במועצת העיר. בבחירות האחרונות בשנת 2013 נבחר לראשות העיר מטעם רשימה עצמאית.
פיני קבלו 1999-2004
שימש כראש עיריית בית שאן בין השנים 1999 ועד 2004,קדנציה אחת מטעם “בית שאן אחת” המזוהה עם מפלגת העבודה. לפני כן שימש שנים רבות כמזכיר מועצת הפועלים בבית שאן וכיום משמש בתפקיד איש הקשר בין הרשויות ובין הכנסת בירושלים.
נח מרדינגר – יושב ראש הועד הראשון 1950-1951
נח מרדינגר יליד אוסטריה,עלה ארצה בשנת 1949 והתיישב תחילה בקיבוץ עין-חרוד החליט להשתקע בבית שאן בשל עיסוקו בארכיאולוגיה. כיו”ר הועד המקומי הראשון יצק דפוסים בסיסיים של מינהל. הקים את המוזיאון “בית נכות” בביתו בבית-שאן, ושימש כמנהלו. במשך תקופה ממושכת ניהל מאבקים מול רשות העתיקות בנוגע לחפצים הארכיאולוגיים שהחזיק ברשותו. בשנת_____ החליט לרדת מהארץ והסכים להעביר את כל הממצאים למבנה “מסגד הארבעים” שהפך לבית נכות החדש
משה בן-יעקב יו”ר “ועדת העיריה” 1951-1952
משה בן-יעקב נולד ב- 19.11.1921 בהולנד, רוטרדם.
נפטר ב- 24.4.1976 –שבת אחרי פסח – בדיוק בתאריך שחרור האיזור שבו הוסתר בהולנד מעול הנאצים. (אין מקריות !)
כל חייו הדבר הכי חשוב לו היתה הארץ הזו. כפי שמראה גם מה שכתב לי ביומן שלי (מצורף)
הוא שימש כמהנדס בינוי מרכזיות צפון בדואר שהיה אמון אז על הטלפונים והתקשורת . סיפורו של משה הגיע אפילו עד הולנד הרחוקה, זאת התברר כאשר עתון הולדי פרסם זאת.
סיפור מתפרסם כאן בתרגומה של בתו
בעיירונת בית-שאן , שבה כ-5000 תושבים ,נבחר הבחירות האחרונות ראש עיר. יוצא שזה בחור צעיר ו… הולנדי. בן השלושים הזה הנקרא משה זיקנאופסר (שעברת את שמו למשה בן יעקב) נשלח על ידי המפלגה-הפועל המזרחי- לתפקיד הנחשק הזה בעיירה המרכזית של האזור. משה הוא מומחה למרכזיות טלפון אוטומטיות שלמד בהאג-לימודים אותם סיים בהתכתבות מישראל.ב-1945 הוא עזב את הולנד ועלה לפלסטינה בעליה ב’ (העפלה – בלתי ליגלית) והתחבר בארץ לתנועת הפועל המזרחי שהקימה את עין הנציב .
הוא חבר ותיק ומנהיג בקבוצת הצופים בעיר האג שמתפקד עכשיו כראש העיר! 21.9.1951
יצחק שמש
יצחק שמש נולד בשנת 1930 בעמרה שבעירק,שם הצטרף לתנועת החלוץ
המחתרתית וארגן עלייה בלתי חוקית של יהודי עירק דרך פרס.עם עלייתו ארצה
החל להורות בבית-הספר בבית-שאן ולנהל את בית הספר “גלבוע”.
ב – 1963 נבחר לראשות המועצה ותרם לפיתוח הכלכלי שלה,למערכות הרווחה והחינוך,
תוך הבאת מורים חדשים. בין השאר ייעל את מערכות הגבייה המקומית.
סיים תפקידו ב – 1965, ובספטמבר 1969 נפטר ממחלה קשה
יצחק קינן
יליד מרוקו ואיש חינוך,שימש כמורה וכמנהל בבית-ספר “גלבוע”. בבחירות בשנת 1973
נבחר לראש המועצה וכך גם בבחירות שלאחריהן ב – 1978. בתקופתו התמודד עם
בעיות בטחון ופיגועים, כונן את ההגנה העצמית של נשות הישוב, הוסיף לפיתוח
התעשייה ושם דגש על אושיות החינוך, התרבות והבריאות. בתקופתו נוסדו
השכונות “טירת-צבי” ו”בני-ביתך” והוחל בפרוייקט שיקום שכונות. התמודד
עם בעיות אבטלה שנבעו מסגירת מפעל “כיתן”. איש ספר ועט, משורר ומחזאי
יעקב מכלוף
יליד טריפולי לוב.
התגייס לצה”ל מיד עם עלייתו ארצה, ועם שחרורו ב – 1954 הועסק
כמורה בבית-הספר הדתי במצודה בבית-שאן. שימש כמזכיר הפועל המזרחי בישוב.
כסגן ראש המועצה, וב – 1965 התמנה לראש המועצה. הוסיף לתנופת הבנייה, ולפתרון
תעסוקה. כונן את ההיערכות הביטחונית הבסיסית של הישוב מול מלחמת ההתשה. נבחר
לקדנציה שנייה והחליף אותו כיושב-ראש הועדה הקרואה בעיר מר יעקב שרייבוים שכיהן
בין השנים 1970-1973.
